רבי מרדכי בענט מניקלשבורג זצ”ל (מהר”ם בענט)

רבי מרדכי בענט מניקלשבורג בר אברהם מחכמי צ’כיה ואשכנז, מראשי החכמים התלמודיים בזמנו.
פוסק מובהק, מופלג בחסידות ובמידות. מקורב למלכות ובעל השפעה גדולה. נולד בצ’וגו (הונגריה) בשנת ה’תקי”ג (1753). נפטר בי”ג באב ה’תקפ”ט (1829) בקרלסבד.
למד אצל רבי יוסף שטיינהרדט בעל “זכרון יוסף” בישיבת פיורדה, ואצל רבי משולם איגרא מפרנקפורט. עמד בקשר הדוק עם ראשי הדור: “הנודע ביהודה” (רבי יחזקאל לנדא), ה”חתם סופר” (רבי משה סופר), רבי עקיבא אייגר ורבי יעקב מליסא.
נתפרסם מנעוריו כעילוי. תחילה שימש כדיין בניקלשבורג (מורביה), ונקרא לשמש ברבנות לונדנבורג שבמורביה וססובר שבהונגריה. משנת ה’תקמ”ט (1789) שימש כרב וראש הישיבה בניקלשבורג ורב של מחוז מורביה.
ישיבתו, בראשה עמד 40 שנה, משכה אלפי תלמידים מקרוב ומרחוק. לחם בתקיפות בתנועה הרפורמית, והתנגד נמרצות להקמת היכל רפורמי בהמבורג.
מפורסם ספרו: “מהר”ם בנט”. חיבוריו האחרים: “ביאור מרדכי” – על פסקי “המרדכי” (רבי מרדכי בר הלל); “מגן אבות”- על מלאכות שבת; “הר המור”; “תכלת מרדכי” – דרשות וחידושים לתלמוד; “פרשת מרדכי” – שו”ת; “מחשבת מרדכי” – חידושים על התורה על דרך הדרש. (אנציקלופדיה לבית ישראל)