רבי יששכר דב רוקח בר יהושע מבלז, הממשיך העיקרי של השושלת. נולד בשנת ה’תרי”ד (1854). נפטר בכ”ב במרחשון ה’תרפ”ז (1926). היה חתנו של רבי ישעיה משולם זושא טברסקי מצ’רנוביל, ובזיווג שני של רבי אברהם שמואל מברזנה. היה אדמו”ר לאלפים ונודע כמנהיג ציבור. עמד בראש “מחזיקי הדת” וסירב להצטרף למסגרת הארגונית של תנועת “אגודת ישראל”. במלחמת העולם ה -1 נמלט להונגריה, שם שהה בעיקר בראצפרד ובמונקץ’. בשנת ה’תרפ”א (1921) חזר לגליציה. תחילה שהה בהולישיץ ורק בשנת ה’תרפ”ה (1925) חזר לבלז. (אנציקלופדיה לבית ישראל)