רבי ישעיהו הורוביץ, בר אברהם מגדולי החכמים והמקובלים באשכנז, בפולין ובארץ-ישראל. מנהיג הדור וממעצבי המוסר היהודי בישראל. נולד בפראג בערך בשנת ה’שכ”ה (1565). נפטר בטבריה בשנת ה’ש”צ (1630).
יחד עם אביו, שהיה גם מורו הראשון, עבר בילדותו לפולין, שם היו רבותיו: רבי שלמה בר יהודה מקרקוב, מהר”ם (רבי מאיר) מלובלין ורבי יהושע פאלק הכהן.

בשנת ה’שנ”ז (1597) הוציא לאור את ספרו של אביו “עמק ברכה” בתוספת הגהות משלו, שרישומה של תורת הקבלה ניכר בהן.
בשנת ה’ש”ס (1600) היה אב – בית-דין בדובנו, ואחר-כך שימש באוסטרהה, ובשנת ה’שס”ו (1606) נבחר לאב בית-דין בפרנקפורט דמיין.

לאחר הגירוש מעיר זו בשנת ה’שע”ד (1614) חזר לעיר מולדתו פראג וכיהן בה ברבנות עד שנת ה’שפ”א (1621). עלה לארץ-ישראל, התיישב בירושלים והיה לרבם של האשכנזים. בשנת ה’שפ”ה (1625) נאסר יחד עם חכמים אחרים על-ידי הפחה ונפדה בממון רב. חי כל ימיו בהרחבה והירבה במעשי צדקה, ביחוד בהחזקת ידי לומדי תורה.

בספרו הגדול “שני לוחות הברית” (של”ה) נתמזגו הלכה, דרש וקבלה להוראות דרך החיים והמוסר. היה מגדולי המפיצים של תורת הקבלה ביהדות אשכנז וסבר, שהגיעה השעה לגילוי החוכמה הנסתרת כהכנה לגאולה הקרובה.

דורות של יהודים באירופה המרכזית והמזרחית הלכו לאורו של השל”ה הקדוש וגם החסידות מייסודו של הבעש”ט (רבי ישראל בעל-שם-טוב) התבססה על כמה מעיקרי שיטתו.

חיבורו “שני לוחות הברית” (של”ה) – נדפס במהדורות רבות. לרוב חשיבותו נעשו לו כמה קיצורים על-ידי חכמים שונים: “מצרף לכסף”, “קיצור של”ה”, “מראה צדק” ו”מעיל שמואל”. חיבורו החשוב השני הוא סידור “שער השמים”. כן כתב פירוש על המרדכי (נדפס רק החלק על סדר מועד ושמו “בגדי ישע” וחידושים (נדפסו בספר “חידושי הריטב”א”). בנו רבי שבתי שעפטיל, מחבר “ווי העמודים”.

(אנציקלופדיה לבית ישראל)    
פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים