רבי יצחק אלפסי זצ”ל (רי”ף)

רבי יצחק אלפסי בר יעקב גדול חכמי התלמוד בספרד וצפון – אפריקה. מגדולי הפוסקים בכל הזמנים, מחבר “הלכות הרי”ף”.

נולד בקלעת – חמאוד שבאלג’יריה בשנת ד’תשע”ב (1013) – נפטר בי’ באייר ד’תתס”ג (1103) באליסאנה שבספרד.

תלמידם של רבי ניסים גאון, ראש ישיבת קיירואן, והר”ח (רבנו חננאל בר חושיאל).

נקרא “גאון” בפי חכמים רבים ונחשב כחותם תקופת הגאונים.

כשנפטר רב האי גאון, אחרון הגאונים, היה כבן 25 שנים.

התיישב בפס ומכאן שמו “אלפסי”.
עמד בראש ישיבה גדולה.
שונאיו העלילו עליו לפני המלכות והוא נאלץ לברוח לספרד והוא אז בן 75 שנה.

התיישב באליסאנה ועמד שם בראש הישיבה כממלא מקומו של רבי יצחק אבן גיאת.
בין גדולי תלמידיו בספרד היה רבי יוסף אבן מיגאש (הר”י מגאש).

נחשב כגדול הדור ונערץ על הכל בחוכמתו העמוקה.
מכל תפוצות ישראל פנו אליו בשאלות, ותשובותיו כונסו לימים בקובץ “תשובות הרי”ף”.

ספר ההלכות שכתב, “הלכות הרי”ף”, העמידו כגדול הפוסקים ה”ראשונים”, שכל ספרי ההלכה שלאחריו נתלים באילנו.
בספר זה הוא מביא מתוך סוגיות הגמרא את פסקי ההלכה בלבד, עד שהוא מהווה מעין קיצור הש”ס, ומכאן כינויו “תלמוד קטן”.
“הלכות הרי”ף” עוסק רק בהלכות הנהוגות בימינו, ואגב הבאתן נושא ונותן המחבר בדברי הגאונים שהיו לפניו ומכריע בין דבריהם.

“הלכות הרי”ף” נחשב מאוד בעיני בני הדור והחכמים שלאחריו.
רבי יצחק הזקן (רבי יצחק בר שמואל), מגדולי בעלי התוספות, כתב עליו: “ילאה בן אדם לחבר חיבור כמוהו זולתי ששכינה שורה עליו”.

הראב”ד (רבי אברהם בר דוד מפושקירא) אמר: “אני סומך על דברי הרב אפילו אומר על ימין שהוא שמאל”.

רבי יעקב מטרויש, מבעלי התוספות, התלבט בדין מסוים אם ההלכה כרי”ף או כאחד הגאונים.
נאמר לו בחלום מן השמים: “ואת בריתי אקים את יצחק”.

רבי יוסף קארו כתב בהקדמת ספרו “בית יוסף” כי הוא מתבסס על שלושת עמודי ההוראה שבית ישראל נשען עליהם: הרי”ף, הרמב”ם (רבי משה בר מימון) והרא”ש (רבי אשר בר יחיאל).

סביב “הלכות הרי”ף” נכתבו השגות ופירושים בידי הרז”ה (רבי זרחיה הלוי בעל “המאור”), הראב”ד, הרמב”ן (רבי משה בר נחמן), הרא”ה (רבי אהרן הלוי), הר”ן (רבי נסים בר ראובן), רבנו יונה, רבי יוסף חביבא (בעל “נימוקי יוסף”) ועוד.

(אנציקלופדיה לבית ישראל)