רבי יעקב משולם בר מרדכי זאב אורנשטיין מחכמי גליציה מחשובי הפוסקים. נולד בשנת ה’תקל”ה (1775). נפטר בכ”ה באב ה’תקצ”ט (1839). רבה של זולקייב ואחר כך של לבוב (למברג). עד יום מותו עמד בראש ישיבה גדולה והתקין תקנות רבות. מתלמידיו – רבי יוסף שאול נתנזון בעל “שואל ומשיב”. בימיו החלה תנועת ההשכלה להתפשט בגליציה ורבי יעקב ניהל נגדה מלחמת חורמה. לצידו פעל בנו היחיד רבי מרדכי זאב. הוא רדף את ראשי המשכילים – יצחק ארטר, שמשון בלוך ואחרים.
כאשר כתב שי”ר (שלמה יהודה רפפורט) ביקורת חריפה נגד ספרו של רבי יעקב “ישועות יעקב”, הוצא בשנת ה’תקע”ו (1816) נגדו ונגד חבריו חרם המנדה אותם מן הקהילה, בעוון לימוד השפה הגרמנית ותנ”ך בפירושו של מנדלסון. המשכילים תרגמו את כתב החרם לגרמנית והעבירוהו לידיעת השלטונות, שכן בתקופתם נאסרה הוצאת חרם מסוג זה. כתוצאה מכך הכריחה הממשלה את רבי יעקב להכריז בבית-הכנסת ביום השבת (בלשון הגרמנית), במעמד שרי העיר, שאין הוא מכריז חרם ואינו מתנגד להפצת ההשכלה. נודע לתהילה בזכות ספריו הנושאים את השם “ישועות יעקב”, הכוללים: חידושים לשולחן ערוך בעשרה חלקים, באריכות, בעמקות נפלאה ובפלפול גדול; תשובות לפי סדר “שולחן ערוך” (בין הפונים אליו היו רבי משה סופר, בעל “חתם סופר” ורבי אריה ליב הורוביץ, מחבר “פני אריה”), ופירוש לתורה. (מתוך אנציקלופדיה לבית ישראל)
הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!
בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות