רבי יוסף שטיינהרט בר מנחם מחכמי אשכנז רב וראש – ישיבה. חריף ומעמיק. נפטר בפיורדה בכ’ באב ה’תקל”ו (1776). היה תלמידו של רבי יעקב בר בנימין פפירש (בעל “שב יעקב”). כיהן כרב באלזס, בשטרסבורג ובנידרהיים. אחר – כך כיהן כאב – בית – דין בפיורדה.
עמד בראש ישיבה חשובה והרביץ תורה לאלפים. בין תלמידיו היו מגדולי החכמים בדור שאחריו, ביניהם רבי מרדכי בנט מניקלשבורג, בעל “פרשת מרדכי”. היה מהמתנגדים החריפים לתנועת החסידות. חיבר ספר “זכרון יוסף” – שאלות ותשובות, דרושים וחידושים. נכדו, רבי עקיבא, בן בנו רבי משה יעקב, אב – בית – דין בקובנא, הדפיס מחידושי סבו על התורה בספר “משביר בר”, שבסופו הובאו גם חידושים למסכת “בבא מציעא” בשם “כוח – שור”. (אנציקלופדיה לבית ישראל)