רבי יוסף חיים זוננפלד בר אברהם שלמה מגדולי חכמי ארץ ישראל. רבה של ירושלים ומנהיג הישוב הישן בארץ ישראל. נולד בוורבאו בסלובקיה בו’ בכסלו ה’ תר”ט (1849). נפטר בירושלים בי”ט באדר-ב’ ה’תרצ”ב (1932). למד תורה בישיבתו של רבי חיים צבי מנהיים. עבר לפרשבורג בשנת ה’תרכ”ה (1865) ללמוד תורה מפי רבי אברהם שמואל בנימין סופר (בעל “כתב סופר” ובנו של ה”חתם סופר”, רבי משה סופר)אחרי חתונתו גר בעיירה קוברסדורף (הונגריה), שם התקשר לאב- בית דין העיירה רבי אברהם שאג, שהיה לרבו המובהק. בשנת ה’תרל”ג (1873) עלה עם רבו רבי אברהם שאג לארץ-ישראל. בירושלים התקרב לרבי יהושע לייב דיסקין, כיהן כראב”ד (ראש-בית-דין) בבית דינו מספר חודשים וסייע לו בפעילותו הציבורית (ייסוד בית היתומים, מאבק נגד בתי-הספר החילוניים, מלחמה נגד נסיונות להחדיר שפות זרות לתלמודי התורה בירושלים ועוד). היה פעיל בהקמת שכונות חדשות מחוץ לחומות ירושלים: “מאה שערים”, “בית ישראל”, “בתי אונגרין” ו”שערי חסד”. אחרי מלחמת העולם ה – 1 היה למנהיגה הבלתי מוכתר של העדה האשכנזית והתייצב נגד המגמות הציוניות שהתחזקו בארץ. פרש מ”ועד העיר ליהודי ירושלים” הציוני והקים את “ועד העיר האשכנזי”, שאיגד את החרדים. התנגד למינוי הרב קוק לרבה של ירושלים על ידי “הוועד הכללי”, למרות יחסי הערכה ששררו בין שני האישים. באותה תקופה מונה לרב העיר ירושלים מטעם “הוועד האשכנזי”. התנגד בחריפות להקמת ה”רבנות הראשית” ולייסוד בית- דין לערעורים מטעמה. הופיע בראש משלחת עצמאית של החרדים לפני ועדות חקירה שונות שנשלחו לארץ-ישראל מטעם ממשלת בריטניה. (אנציקלופדיה לבית ישראל)  

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים