רבי יוסף אירגס בר עמנואל מחכמי איטליה. מקובל, פוסק ופייטן. רבו המובהק של בעל “יד מלאכי’ (רבי מלאכי הכהן). מפורסם בתורתו. נולד בליוורנו בשנת ה’תמ”ה (1685). נפטר בשנת ה’ת”צ (1730). תלמידו של רבי שמואל מפס. רבו בקבלה היה רבי בנימין הכהן ויטאל מרג’יו. בצעירותו נסע ברחבי איטליה, כשהוא דורש בציבור ומעורר לתשובה. הקים בפיזה את ישיבת “נוה שלום”. מאוחר יותר נבחר לרבה של ליוורנו, שם ישב עד יום מותו. רבנים רבים פנו אליו בשאלות.

התפרסם בעקבות הקונטרס “תוכחת מגולה והצד נחש” – כתב פולמוס נגד השבתאי נחמיה חיון, שבו עמד לימין ה”חכם צבי” (רבי צבי אשכנזי). התנגד נמרצות ללימוד הפילוסופיה, שכן לדעתו היא זרה ליהדות והיא תוצאה של אפיקורסות. חיבורו בקבלה: “שומר אמונים” – ביאור יסודות הקבלה בדרך של דו-שיח. (בספר זה נכללו שני חיבורים נוספים: “מבוא פתחים” ו”מנחת יוסף”). אוסף מתשובותיו נדפס בידי תלמידו רבי מלאכי הכהן, בשם “דברי יוסף”. רבי מלאכי מציין, כי רבו כתב גם פיוטים רבים. (מתוך אנציקלופדיה לבית ישראל) 

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים