רבי יהודה רוזניס, בר שמואל ראש רבני טורקיה בדורו ומגאוני ההלכה האחרונים. מחשובי המפרשים של הרמב”ם (רבי משה בר מימון).

נולד בקושטא בשנת ה’תי”ז (1657). נפטר שם ביום טוב אחרון של פסח ה’תפ”ז (1727).

רבי יהודה נתמנה לרבה של קושטא, וכיהן בתפקיד זה עד סוף ימיו. שאלות רבות הופנו אליו ותשובותיו נכללות בחיבוריהם של רבני דורו.

למרות גדולתו בתורה, התנהג בענווה יתירה ולא רצה להדפיס את חיבוריו בחייו. רבי יהודה קנה שם – עולם בזכות חיבורו הגדול “משנה למלך” – על “משנה תורה” של הרמב”ם, שנדפס לראשונה, לאחר פטירתו, בשנת ה’תצ”א (1731).
משנת ה’תצ”ט (1739) מודפס הספר ברוב המהדורות של “משנה תורה”. בעיקרו לא נכתב הספר על סדר “משנה תורה” והוא הכיל חידושים כלליים על התלמוד, על הרמב”ם, חקירות הלכתיות ועוד, אלא שהעורך סידר את כל החידושים לפי סדר “משנה תורה” והוסיף את חידושי המחבר שהיו כתובים בגליונות ספרים שונים.
הספר, המצטיין בבקיאות עצומה ובחריפות עמקנית, התקבל בעולם הישיבות בהתלהבות והוא משמש בהן כאחד מספרי היסוד.

גם חיבורו “פרשת דרכים” – 26 דרשות, בהן שזר הלכה ואגדה בחריפות ובפלפול, זכה לפרסום רב, ואף נדפס קיצור שלו בשם “מכלל יופי” ה’תקל”ה (1775), מאת רבי יצחק בר בן ציון מאפטא.
לספר “פרשת דרכים” נספח מאמר “דרך מצוותיך” על מניין המצוות לפי הרמב”ם, הרמב”ן (רבי משה בר נחמן) והסמ”ג (“ספר מצוות גדול”).

רבי יהודה לחם בשבתאות עד חורמה. בשנת ה’תע”ד (1714) חתם על כתב החרם נגד נחמיה חיון, שנתפרסם בכל תפוצות ישראל.
אחר כך, בשנת ה’תפ”ה (1725), הסכימו שלושה רבנים בקושטא, ביניהם רבי יהודה, להסיר את החרם, בתנאי שחיון יחדל מעיסוק בקבלה ובתורות שבתאיות. הדבר עורר התנגדות רבה מצד כמה רבנים וזאת כנראה הסיבה שקנאים פרצו לביתו והשחיתו רבים מכתביו.
את הכתבים שנותרו, ערך לדפוס, לאחר פטירתו, תלמידו רבי יעקב כולי, בעל “מעם לועז”.

(אנציקלופדיה לבית ישראל)
פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים