רבי דוד אופנהיים זצ”ל

רבי דוד בר אברהם אופנהיים (הרד”א) מחכמי אשכנז, מחשובי הרבנים והחכמים בדורו.
היה גם מופלג בעשירות ובענווה ובעל מידות תרומיות.

נולד בוורמס בשנת ה’תכ”ד (1664) – נפטר בפראג בז’ בתשרי ה’תצ”ז (1736).

רבים ראו בו את מנהיג הדור.

רבותיו היו רבי גרשון אשכנזי ממיץ, בעל “עבודת הגרשוני”, רבי יעקב אשכנזי, רבי בנימין וולף אפשטיין מפרידברג, ורבי יצחק בנימין וולף בר אליעזר ליפמן מלנדסברג.

עוד בילדותו ניהל חליפת מכתבים עם רבי יאיר חיים בכרך, מחבר “חוות יאיר”.

בגיל 17 נשא את בתו של סוכן החצר אליעזר ליפמן בהרנדס הכהן מהנובר.

היה אחיינו של רבי שמואל אופנהיימר, חצרן ושתדלן, וממנו ירש הון עתק.

בן 20 הוסמך להוראה.
זכה לתורה וגדולה במקום אחד.

בגיל 25 נקרא לשמש ברבנות ניקלשבורג, שהייתה אחת מהקהילות החשובות בזמנו, ונתמנה לרבה הראשי של מדינת מורוויה.

הוא ייסד ישיבה גדולה, שתלמידים רבים הסתופפו בצלה, ובכספו העמידה ודאג לקיומה.

היה “נשיא ארץ-ישראל” וממונה על הקופה של “מעות ארץ-ישראל”.

לאחר 12 שנות רבנות בניקלשבורג עבר לכהן כרב קהילת פראג, ונעשה לימים לרב המדינה כולה.

רבנים רבים ביקשו את הסכמותיו על ספריהם.
ידועות 70 מהסכמותיו המתנוססות בראשי ספרים שונים.

בעל-כורחו נקלע למחלוקות עם גדולי זמנו.

ה”חכם צבי” (רבי צבי אשכנזי) האשימו בתמיכה בנחמיה חיון השבתאי.
נראה כי הסכמה שנתן רבי דוד לאחד מספריו הושמה בזדון בראש ספר אחר.

היו לו גם הבדלי דעות עם רבי יהונתן אייבשיץ, שהיה אז בפראג, עד שתלמידיו של רבי יהונתן פגעו בו ופרצה מריבה בין תלמידי הישיבות.
הדבר גרם להתערבות השלטונות עד שהקיסר קרל ה – 6 קבע כי על התלמידים האחראים למריבה לעזוב את פראג וכי בעתיד תהיה הוראת התורה בעיר זו נחלת רבי דוד בלבד.

כתב שו”ת, ספר דרשות, חידושים ופלפולים על חלק מהש”ס, אולם רובם נותרו בכתב-יד.
לאחרונה הופיעו בדפוס תשובותיו בשם “נשאל דוד”.

משחר ילדותו נטה לאיסוף ספרים וכתבי-יד, ואף נדד בארצות שונות למטרה זו.
לפי הערכות שונות מנתה ספרייתו כ – 7000 ספרי דפוס ו – 1000 כתבי יד ביניהם נדירים ויקרי המציאות.
מספר פעמים הזמין אצל מדפיסי ספרים עבריים עותק אחד, שהודפס על קלף או נייר משובח במיוחד, כדי להעשיר את אוצר ספריו.
לימים הועברה הספרייה לאוקספורד שבאנגליה.

(מתוך אנציקלופדיה לבית ישראל)