רבי בן ציון אלפס בר ירמיהו עקיבא , מחכמי ארץ ישראל. מטובי הדרשנים והמלקטים בדור, סופר. נולד בוילנא בא’ בכסלו ה’תרל’א (1850). נפטר בירושלים בכ”ג בכסלו ה’תש”א (1940). התיישב בירושלים בשנת ה’תרפ”ד (1924) אחרי שעלה לארץ ישראל כ – 50 שנה קודם לכן, וחזר לאירופה בשל סיבות אישיות. בוילנה שימש כמגיה, וניהל את עסקיה של אשתו.
הקדיש את חייו לחינוך יהודי דתי, ושם לו למטרה לבלום את התפשטות הספרות החילונית – משכילית על – ידי כתיבת ספרות יהודית שורשית בשפה מודרנית ופופולרית.
החל משנת ה’תר”ס (1900) פירסם את סידרת הסיפורים שנקראה “מעשה אלפס”. לסיפורים, המבוססים על יסודות מוסר וחסידות, נודעה השפעה במניעת בני נוער רבים מלהיתפס להשכלה. (הסיפורים פורסמו ב – 12 מהדורות). תרגם ספרים רבים ליידיש וביניהם “שערי תשובה” לרבי יונה גירונדי ו”צוואת הרמב”ם”. כשהיה בן 90 כתב אוטוביוגרפיה – “תולדות וזכרונות”. (אנציקלופדיה לבית ישראל)
הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!
בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות