רבי אהרן שמואל קוידנובר (מהרש”ק) זצ”ל

רבי אהרן שמואל בר ישראל קוידנובר, מחכמי פולין וליטא, מגדולי הרבנים והמפרשים בדורו.

נולד בשנת ה’שע”ד (1614) בקוידאנוב שליד מינסק – נפטר בשנת ה’תל”ו (1676).

למד בברסט-ליטובסק (בריסק) אצל רבי יעקב ובנו רבי יהושע העשל מלובלין.

במהלך הפוגרומים הקשים של חמלניצקי, בשנת ה’ת”ח (1648), ברח לוילנה, שם היה לחבר בית הדין של רבי משה לימא בעל “חלקת מחוקק”, לימין הש”ך (רבי שבתי בר מאיר הכהן בעל “שפתי כהן”) ורבי אפרים כץ בעל “שער אפרים”.

בשנת ה’תט”ז (1656), במהלך מלחמת רוסיה-שוודיה, נמלט לעיר לובלין, לאחר שביתו נשדד ואוצר ספריו נשרף, ושימש שם כרב.
בפרעות הללו שתי בנותיו נרצחו בידי הפורעים.
נדד לאוסטריה ומורוויה ונתמנה לרבה של קהילת ניקלשבורג.
ישב על כס הרבנות והדיינות בקהילות חשובות אחרות, ביניהן קהילות פירט, ריישר, בריסק ופרנקפורט.
ישב כששה חודשים בקהילות אה”ו (אלטונה, המבורג, וונדסבוק), בהן תיקן תקנות חשובות. בסוף חייו חזר לפולין ונתמנה אב בית-דין בקהילת קרקוב.

כתב חיבורים חשובים בהלכה ובאגדה, תשובות שרבות מהן עוסקות בנושא עגונות, שהייתה בעיה נפוצה בזמנו בעקבות הפרעות, וכן דרשות המעלות רעיונות קבליים בשפה מובנת.
ספרו העיקרי: “ברכת הזבח” – חידושים והגהות לרוב סדר קדשים;
“ברכת שמואל” – דרשות;
“אמונת שמואל” – תשובות;
“תפארת שמואל” – חידושים לתלמוד, לפסקי הרא”ש (רבי אשר בר יחיאל) ל”ארבעה טורים” ו”בית יוסף” והשגות על חידושי מהרש”א.
כן כתב סדר גטין וחליצה שנותר בכתב-יד.

(מתוך אנציקלופדיה לבית ישראל)