מחכמי ספרד הקדומים, מגדולי מפרשי המקרא. פילוסוף, תוכן, מדקדק ומשורר. נולד כנראה בשנת ד’תתנ”ג (1093) בטולדה. נפטר בשנת ד’תתקכ”ז (1167).

ראב”ע נחשב לאחד מאבות הדקדוק העברי. בכתביו ליקט את פרי עבודתם של חכמי הלשון שקדמו לו בארצות המזרח ובספרד. הוא כתב את ספריו בעברית ועל-ידי כך קירב את חכמת הדקדוק של חכמי ספרד גם אל יהודי אירופה הנוצרית. ספריו בדקדוק: “מאזני לשון הקדש”; “שפת יתר” (הגנה על רב סעדיה גאון מפני השגות דונש בן לברט); “צחות”; “שפה ברורה”; “יסוד מספר”. כן חיבר את הספרים: “ספר המספר”; “ספר העבור” ו”טעמי הלוחות” במתמטיקה ואסטרולוגיה.

חלק נכבד מחייו ישב בספרד. נדד באיטליה, צרפת ואנגליה, ויתכן שאף שהה בארץ ישראל. עמד בקשר הדוק עם רבי יהודה הלוי, ויש אומרים שנשא את בתו. בצרפת התידד עם בעל התוספות רבנו תם (רבי יעקב בר מאיר) והחליף עמו שירים. בתוספות (ר”ה יג, א; קידושין לז, ב) מובאת שאלה ששאל את רבנו תם. ראב”ע נשא אתו לארצות נדודיו מתורת ספרד, משיטתה הדקדוקית ומדרכה בשירה ובפיוט. היו קהילות שבהן נתקבל בהערצה ובכבוד. רבי ידעיה הפניני העיד עליו; “שמחת גדולי הארץ הזאת [צרפת] חסידיה ורבניה לקראתו בעוברו עליהם. הוא החל לפקוח עינים בגלילותינו וחיבר להם פירוש התורה והנביאים”. בקהילות אחרות לא שבע נחת מהיחס אליו ומכך ששללו את שיטתו, וביטא את מרירותו ברבים משיריו.

היה אדם מסתפק במועט ומסתייג מחסדי הזולת. לגלג על העוני ובלט כחריף לשון. כתב שירים רבים, סליחות ופזמונים, שנכללו בסידורים ובמחזורים. רבי יהודה אלחריזי כתב עליו: “שירי החכם רבי אברהם בן עזרא עזרה בצרות / וגשמי נדבות בזמן בצרות / וכל פיוטיו נוראים / ועניניו נפלאים / כהם לא ראו הרואים”. רבי אברהם אבן עזרא כתב ספרים רבים, ולפי עדות אחת הגיע מספרם ל- 108. בראש מעייניו בפירושיו עמד הפשט. פירושיו לתנ”ך מהוים סיכום של מיטב המפרשים היהודים מימי רס”ג ועד ימיו. בפירושים אלה הפגין מקוריות, עמקות, חריפות וצחות לשון. שיטתו הפרשנית מיוסדת על חקירה לשונית ועניינית בדברי הכתוב ועל אוצר ידיעותיו הגדול בדקדוק, מתמטיקה ואסטרונומיה.
משנתו הפילוסופית של ראב”ע מסוכמת בספריו “ספר ה”‘ ו”יסוד מורא” ומשתקפת בביאורו לתנ”ך. הוא נטה לדרכו של רבי שלמה אבן גבירול, שהושפע מן הפילוסופיה הניאו-אפלטונית. יש המיחסים קטעים תמוהים בפירושו לתלמידיו. נערץ מאד על הרמב”ם (רבי משה בר מיימון) וכן על אחדים מאדמו”רי החסידות.
על מותו של ראב”ע נמצא כתוב בכתב-יד: “וביום שני בר”ח אדר א’ ד’תתקכ”ז [1167] נפטר אבן עזרא ז”ל והוא בן ע”ה וכתב סימן לעצמו בשנת פטירתו בכתב ידו: ‘ואברהם בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרון אף ה'”. היו לו חמישה בנים, שמהם נודע לנו רק בנו יצחק. (מתוך אנציקלופדיה לבית ישראל)

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים