משנכנס אדר מרבין בשמחה

ואמר רב פפא: לכן, איש ישראל שיש לו דין עם הנוכרי (גוי), ישתמט מלדון עמו בערכאות בחודש אב שמזלו רעוע, וימציא עצמו בחודש אדר שמזלו בריא. בגלל שמהשמים מגלגלים זכות ליום זכאי ושופעים שמחה לחודש שמח, ואין חודש שמח כחודש אדר, שרבתה בו ברכה שהיא סמויה מן העין, ואין עיניהם הרעות של שונאי ישראל יכולות לשלוט בברכה,
שהרי מזל החודש הינו מזל דגים, לפי שבחודש זה הדגים שבנהרות ובאגמים פרים ורבים. מזל דגים הוא מזל של ברכה מפני שהדגים מכוסים מן העין ואין עין הרע שולטת בהם, ואין הקללה שורה בדגים לעולם, אף מזלם של ישראל עולה בחודש זה לפי שנמשלו ישראל לדגים.

תדע, כשבקש המן הרשע לידע באצטגנינות (כוכבים ומזלות) באיזה חודש יהיה נח לו להתגבר על ישראל, נעלם ממנו כוחו של ישראל שהוא חזק בחודש זה יותר מבשאר החודשים, והפיל פור הוא הגורל על חודש שנים עשר שהוא חודש אדר, לכך גדולה הייתה השמחה אחרי כן כשנתהפך להם היגון לשמחה והאבל ליום טוב.
ולא רק ימי הפורים בלבד ימים של שמחה הם, אלא כל חודש אדר, שכן כתוב “והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה”.., כלומר כך טבעו של חודש זה ששונאי ישראל רואים בו יגון ואבל לישראל (ח”ו), ולישראל אינו אלא אוצר גנוז של שמחה ויום טוב.
ימי אדר מסוגלים יותר משאר הימים לקבלת עול תורה מאהבה ומרצון ובשמחת לבב.

וכתב רבי נחמן מברסלב זיע”א: מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, וצריך להתגבר מאד בכל הכוחות להרחיק העצבות ומרה שחורה ולהיות אך שמח תמיד, והוא רפואה לכל מיני חלאים. כי כל מיני חלאים באין מעצבות ומרה שחורה, וצריך לשמח את עצמו בכל מיני עצות, ועל פי רוב על ידי מילי דשטותא דייקא.

ועוד: על ידי שאדם שמח, על ידי זה הוא יכול להחיות אדם אחר שהוא דבר גדול מאד לשמח לבב בני ישראל, כי רוב בני אדם מלאים ייסורים ודאגות וצרות משונות ואי אפשר להם לספר מה שבליבם, וכשבא אדם עם פנים שוחקות יכול להחיות אותם ממש והוא דבר גדול מאד. כי כשזוכה לשמח איזה אדם הוא מחיה ומקיים נפש מישראל ממש.

אז בואו נרבה בשמחה בכלל, ובפרט בחודש אדר, נעשה אווירה טובה, נאיר פנים, נצחק, ונזכה שמזלנו יתרומם לגבהיי שמים, אמן.

[ע”פ ספר המידות וספר התודעה]