לפני כ-2170 שנה התרחש נס חנוכה הגדול. קומץ מורדים קטן הביס את האימפריה הענקית ששלטה בכל העולם – מלכות יון!

באמת ניצלנו בנס גדול, אבל למה הנס הזה נקבע לחג שעד היום כל ילד מדליק נרות לזכרו? כאילו שמאז אף לא ניסה להשמיד אותנו?!  ניצלנו גם מטיטוס, סנחריב, המן, ואף היטלר הרשע ימ”ש ועוד…

אז למה דווקא חג לזכר הניצחון הזה? ובכלל עיקר החג בכלל על נס פך השמן המפורסם, שבגלל זה אנחנו מדליקים נרות בחנוכיה. מה? זה היה נס גדול יותר מהניצחון?
ביהדות אין סתם. לכל דבר יש סיבה, ולא אחת – רבות הן. כל קביעה של התורה וחז”ל מדויקת ומדוקדקת.

אצלנו העם היהודי הנשמה היא העיקר, ועליה אנחנו נלחמים יומיום כדי שלא תטמא ותתקלקל. “אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה! “, כל חטא ועוון מלכלכים את הנשמה הטהורה שלנו, ורק על ידי תשובה והתקרבות לצדיקים האמתיים ניתן לתקנה חזרה.
ההבדל בין מלחמת היוונים מול החשמונאים בחנוכה, הוא ניצחון הנשמה היהודית ולא הגוף.
כי היוונים, בשונה משאר הצוררים שרצו להשמיד אותנו, לא רצו להרוג אותנו, לא חיפשו לקבור אותנו בבורות הריגה או בכל דרך אחרת.
הם רצו לטמא את הנשמה שלנו! הם אסרו עלינו לשמור שבת, ולעשות ברית מילה ולקדש את החודש (בעצם לערבב לנו את התאריכים, שנטעה בחגים וניכשל. כמו לדוגמא בכיפור ופסח, שאם נטעה בתאריך נאכל בטעות חמץ כי נחשוב שזה יום חול וכו’).
ברגע שנוגעים ליהודי בציפור נפשו, הוא מתקומם. ואם חס ושלום היוונים היו מצליחים במאת האחוזים במזימה שלהם, לא נמשיך …..

ולמה חוגגים בעיקר על נס פך השמן? מאותה הסיבה ידידיי, השמן – אותיות נשמה. רצו לטמא את הנשמה הטהורה שלנו בדיעות והשקפות של כפירה והפך מהאמונה הקדושה ב-ה’ ובצדיקים.
יהודים יקרים, עם ישראל הוא העם הנבחר, את זה כולם יודעים. והעיקר בעם היהודי הוא לשמור על האמונה הטהורה שלנו בבורא כל העולמים ישתבח שמו, לשמור את התורה והמצוות ולהתקרב אליו יתברך.
כשהעיקר עמד בפני סכנה ממשית וניצל –  לזה אנו חוגגים עד היום.

כמו אז גם היום וכל רגע בחיים, כשהחשמונאים יצאו להילחם מול אימפריה, הם ידעו שאין להם סיכוי. אך כתוב בספרים שהם יצאו כדי להילחם ולא כדי לנצח – רק לא להיכנע לאף ניסיון של טישטוש זהותנו כיהודים!
על אותו משקל בדיוק כותב רבי נתן מברסלב זצ”ל, שהניצחון במלחמה מול היצר הרע הוא עצם הלחימה! בשמיים לא מצפים מאיתנו לנצח את היצר הרע שהוא מלאך מאש ואנחנו בשר ודם, אבל מצפים מאיתנו להילחם ולהילחם.

וזה הניצחון שלנו בכלל ושל כל יהודי בפרט. כמו שכל יום מוסיפים נר בחנוכיה, כותב רבי נתן שככה עלינו להוסיף קדושה בנפשנו בכל יום. וכמו שנלחמנו במי שרצה להעביר אותנו על דתנו, ככה נילחם היום במחשבות וההסתות והפיתויים של היצר הרע.
יהי רצון שלא ניכנע לאף תרבות פרט למסורת אבותינו, מסורת בת אלפי שנים מהר סיני ועד ימנו אנו. ונזכה לקבל את משיח צדקנו שבגופנו נמצאת נשמה טהורה וזכה, ולא חלילה להפך…
חנוכה שמח