הלכות פורים

רגע, מה זה פורים? לא רק מתחפשים וזהו???
אז זהו, שזה לא בדיוק כך… לכבוד פורים, קיבצנו בשבילכם מעט מההלכות החשובות הנהוגות ביום.
בהצלחה!

 

איסור אכילה לפני קריאת המגילה

אסור לאכול ואפילו לטעום קודם קריאת המגילה בלילה וביום. אשה השומעת מגילה מאוחר יותר במנין המיוחד לנשים, יכולה לטעום בזמן סוף התענית ואינה מחויבת לחכות עד לאחר קריאת המגילה.

 

מקרא מגילה

א. הכל חייבים בין אנשים ובין נשים בקריאת “מגילת אסתר“ בפורים, גם קטנים שהגיעו לגיל חינוך.
ב. קוראים במגילת אסתר פעמיים: פעם בלילה ופעם ביום:
      בלילה: מזמן צאת הכוכבים
      בשחרית: מנץ החמה ועד השקיעה.
לכתחילה יש לקרוא בציבור משום פרסום הנס, ועדיף לא לעשות מניינים פרטיים כי “ברוב עם הדרת מלך”.

הברכות

א. לפני קריאת המגילה, בין בלילה ובין ביום מברכים ג’ ברכות:
      1. “על מקרא מגילה”
      2. “שעשה ניסים”
      3. “שהחיינו”, ואומרים את הברכות בעמידה.
ב. בני עדות המזרח לא מברכים שהחיינו ביום. בני עדות אשכנז בברכת ‘שהחיינו’ של הקריאה ביום יש לכוון להוציא את שאר מצוות היום.
ג. לאחר הקריאה גולל את המגילה, ומברך עם הציבור “הרב את ריבינו”, אבל ביחיד לא מברך אותה. גם ציבור נשים לא יאמר ברכה זו.
ד. אישה מברכת: ‘לשמוע מקרא מגילה’, וכך יברך גם הקורא לנשים.
ה. נוהגים לאמר את הפיוט ‘שושנת יעקב’ אחר ברכת ‘הרב את ריבנו’, ובלילה מוסיף ‘אשר הניא’ לפני ‘שושנת יעקב’.
ו. אחרי הקריאה אומרים ‘ואתה קדוש’.

דיני הקורא והשומעים

א. צריך הקורא להגות כל אות ומילה, והשומעים ישמעו היטב כל אות ומילה.
ב. אם חיסר הקורא אות אחת חוזר למקום שחיסר וממשיך משם הלאה, כי צריך לקרוא את המגילה על הסדר
ג. אם חיסר השומע אות אחת, או מילה אחת חייב להשלים אותה ‘על הסדר’, ולכתחילה מתוך מגילה כשירה. (ואם אין לו מגילה כשירה משלים מילה זו ‘על הסדר’ מתוך הספר הנדפס שבידו).
ד. הציבור יכול לשבת בזמן שמיעת ה”קריאה”.
ה. נוהגים הציבור לומר ארבעה פסוקי גאולה, וגם פסוק ‘עשרת בני המן’ בקול רם, והבעל קורא חוזר וקורא אחר הציבור. פסוקי ‘עשרת בני המן’ אומר הקורא בנשימה אחת בקול רם.
ו. אם חשב על דברים אחרים באמצע קריאת המגילה עד כדי שאינו יודע היכן נמצא בעל הקורא לא יצא ידי חובה בקריאה!

יום הפורים 

משלוח מנות

א. חייב כל אדם, גברים ונשים, לשלוח לפחות שתי מנות שונות לחבר אחד, והשולח להרבה אנשים הרי זה משובח! ולא ישלח בעילום שם!
ב. איש ישלח לאיש, ואישה לאישה.
ג. מהי מנה? דבר אוכל או שתיה הראויים לאכילה או לשתיה.

מתנות לאביונים

א. חייב כל אדם, גברים ונשים, ואפילו עני לתת לשני עניים לכל הפחות מתנה אחת לכל עני.
ב. ה”מתנה” מיועדת לצורכי פורים של העני, ולכן יתן כסף או מזון באופן ובכמות שיוכל העני להנות מזה בפורים.
ג. יש לדאוג שהמתנה תגיע לידי העני בפורים.
ד. לכתחילה יש לתת מתנה לעני שחל אצלו פורים באותו יום.
ה. אין לתת “מתנות לאביונים” מכספי מעשר.
ו. מצווה גדולה יותר להרבות ב”מתנות לאביונים” מלהרבות במשלוח מנות (מעל עיקר הדין שנותנים כדי להרבות – מותר מכספי מעשר!)

“על הניסים”

אומרים “על הניסים” בתפילת שמונה עשרה בלילה וביום וכן בברכת המזון! שכח ולא אמר “על הניסים”:
אם נזכר קודם שאמר “השם” (תפילה: בברכת ‘הטוב שמך ולך נאה להודות’/ בהמ”ז בברכת ‘על הארץ ועל המזון’) – חוזר ואומר “על הניסים”, וממשיך כסדר.
אמר “השם” – אינו חוזר, ויאמר אחר התפילה קודם “יהיו לרצון”: “הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי ואסתר” … בברכת המזון יאמר נוסח זה ב”הרחמן”.

עשיית מלאכה בפורים

נהגו שלא לעשות מלאכה בפורים, וכל העושה מלאכה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה.
מן הראוי שלא להסתפר ביום הפורים, וכן לא לגזוז ציפורניים.
נוהגים ללבוש בגדי שבת גם בליל פורים וגם ביומו (תרצ”ה סעיף ב’).

משתה – סעודת פורים

א. חייב כל אדם, גברים ונשים, לקבוע סעודה ביום הפורים. סעודה זו יכולה להמשיך עד הלילה של מוצאי פורים, אך צריך שרובה תהיה ביום. עדיף להתפלל מנחה גדולה לפני הסעודה.
ב. חייב לאכול פת בסעודת פורים, ומצווה לאכול בשר ולשתות יין עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
ג. גם בליל פורים ישמח וירבה קצת בסעודה.

פרזים ומוקפים

יום הפורים חל ביום י”ד באדר חוץ מ – ב’ ערים שהיו מוקפות חומה בזמן יהושע בן נון – שם עושים פורים בט”ו באדר ונקרא: “שושן פורים”.
כיום רק ירושלים ידועה בוודאות כעיר שהיתה מוקפת חומה בזמן יהושע בן נון, קיימות ערים נוספות שספק אם הן מוקפות כמו: טבריה, חברון, צפת, חיפה, לוד, באר-שבע ועכו – שבהן נוהגים לקרא מגילה בי”ד ובט”ו, אך מברכים רק ביום י”ד.
גם אמירת “על הניסים” וקריאת התורה המיוחדת לפורים – “ויבא עמלק” נוהגים בהן רק בי”ד.
בערים המסופקות נוהגים שמחה ומתנות לאביונים, ויש אומרים גם משלוח מנות, בשני הימים. גם יושבי פרזים (עיר ללא חומה) נוהגים קצת שמחה ביום ט”ו באדר – בשושן פורים!

פורים שמח ומבורך!!
(ההלכות באדיבות בית “לימודי דעת”)