רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֶאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם, וְנַשְׁלִיךְ כָּל יְהָבֵנוּ וְכָל מַחְסוֹרֵנוּ עָלֶיךָ לְבַד, וְנִהְיֶה חֲזָקִים בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת תָּמִיד, וְלֹא נִתְלֶה שׁוּם דָּבָר בְּשׁוּם סִבָּה וּבְשׁוּם אֶמְצָעִי כְּלָל, רַק נֵדַע וְנַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד, הֵן פַּרְנָסָה וּבָנִים וּרְפוּאָה וְכָל שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, בְּכֻלָּם לֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ וְלֹא נִתְלֶה בְּשׁוּם סִבָּה כְּלָל וְנֵדַע וְנַאֲמִין וְנִבְטַח בֶּאֱמֶת שֶׁאַתָּה יָכֹל לְהַזְמִין לָנוּ פַּרְנָסָה בִּשְׁלֵמוּת, בְּלִי שׁוּם סִבָּה שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה וְכֵן אַתָּה יָכֹל לִשְׁלֹחַ לָנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם עִסְקֵי רְפוּאוֹת וְסַמִּים, כִּי אַתָּה הוּא ה’ אֱלֹהֵינוּ עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאָנוּ מֻכְרָחִים לִפְעָמִים כְּפִי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה וְכַיּוֹצֵא, נִזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ לְבַד, וְלֹא לַעֲשׂוֹת מֵהַסִּבּוֹת עִקָּר חַס וְשָׁלוֹם. (ליקוטי תפילות חלק א’ תפילה סב)