רבי משה סופר זצ”ל (“החתם – סופר”)

רבי משה סופר בר שמואל מגדולי חכמי ישראל.
מנהיג, פוסק ומרביץ תורה.
חי ופעל בהונגריה. מנהיגה של היהדות החרדית אשר אליו פנו בשאלות מכל הקהילות היהודיות בארצות המערב.
שמו חרג מעבר לגבולות הונגריה.

נולד בפרנקפורט שבגרמניה בשנת ה’תקכ”ג (1762) – נפטר בפרשבורג (כיום – ברטיסלבה) שבהונגריה בכ”ה בתשרי ה’ת”ר (1839).

כבר בנעוריו הצטיין כעילוי ובגיל 18 הרביץ תורה והעמיד תלמידים הרבה. בין רבותיו היו רבי פנחס הלוי הורוביץ, בעל ה”הפלאה”, ורבי נתן אדלר, שמסירות ה”חתם – סופר” אליו היתה ללא שיעור.

בגיל 24 לאחר נישואיו, התיישב בפרוסניץ שבמורביה וכיהן שם כראש – ישיבה. כיהן ברבנות בדרזניץ.
בשנת ה’תקנ”ח (1798) התמנה לרבה של קהילת מטרסדורף שבהונגריה.

בשנת ה’תקס”ו (1806) התמנה לרבה של פרשבורג, החשובה בקהילות הונגריה, במקומו של רבי משולם איגרא והיה למנהיגה הרוחני עד יום פטירתו.
הקים בה ישיבה גדולה, שנודעה באופיה המיוסד והיתה החשובה והמפורסמת באירופה המערבית. מספר תלמידי הישיבה הגיע למאות ורבים נהרו אליה מכל רחבי אירופה.
בהנהגתו היתה קהילת פרשבורג למבצר דתי במאבק ב”משכילים” ובמצדדי הרפורמה שהרימה ראש באותה תקופה. הוא הציב גבולות וחתר להבדלות מוחלטת של החרדים לדבר ה’ מן הרפורמים והמתבוללים,בסיסמה המפורסמת שטבע: “חדש אסור מן התורה בכל מקום”.

כל ימיו פעל ה”חתם סופר” לחיזוק הרבנות ואת תלמידיו מינה כרבנים ברחבי הונגריה, להפיץ תורה ויראה בקהילות ישראל. הוא עודד את היישוב בארץ – ישראל ובהשראתו עלו חלק מתלמידיו לארץ – ישראל.

לאחר מות אשתו הראשונה, נשא את בתו של גדול הדור, רבי עקיבא איגר. נולדו לו שני בנים: רבי אברהם שמואל בנימין, בעל “כתב-סופר” וממשיך דרכו ברבנות פרשבורג ובראשות הישיבה, ורבי שמעון, ששימש כרב בקראקא.

מנישואין שלישיים נולדו לו עוד בן ו – 4 בנות.

ה”חתם – סופר” הרבה לכתוב תשובות, אך לא הדפיסן.
בלווייתו נשאו תלמידיו אחרי ארונו 90 ספרים בכתב – יד.
לאחר מותו קיבצו בניו ותלמידיו את תשובותיו והוציאו אותן ב – 7 כרכים שנקראו “שו”ת חתם – סופר”.
כן יצאו לאור:
“ליקוטי תשובות חתם – סופר”;
“סידור חתם – סופר”;
“תורת – משה” – על התורה;
“חידושי חתם – סופר” – על הש”ס;
“צוואת משה” – צוואת מוסר לצאצאיו ועוד.

(אנציקלופדיה לבית ישראל)